דברו איתי בפרחים או מה הקשר בין פרחים יבשים לתיירות?

האם ידעתם? 

בתקופת השלטון העות'ומאני, היישוב הישן וימיה הראשונים של המדינה קטיפת פרחי בר הייתה נורמה מקובלת שלא נתפסה כלל כעבירה, להיפך, פרחים נקטפו ויובשו למטרות שונות. הם הודבקו בכרטיסי ברכה, באלבומים וספרונים, בכרטיסי ביקור ובתכשיטים, שנמכרו לעולי הרגל והתיירים ואף שווקו מעבר לים. 

אלבומי פרחים מיובשים היו מזכרות מקובלות מארץ הקודש עבור יהודים ונוצרים מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. הם ייצגו בוויזואליות צבעונית את ארץ הקודש ונופיה וסייעו לתושביה להתפרנס. 

בהמשך ולמשך עשרות השנים הראשונות של ההתיישבות הציונית בארץ, איסוף ייבוש וקטלוג פרחי הבר הייתה דרך ראויה ולגיטימית של חינוך לערכים תרבותיים שהיו בקונצנזוס, ביניהם אהבת הארץ, הכרת הטבע והנוף וקשר לאדמה. עבור העולם היהודי ההכרות עם הצומח היה חלק מהיצירה והגיבוש של הזהות העברית בתחילת דרכה, מיזוג טבע הארץ עם המיתוס התנכ"י, מיזוג של מדע עם אמנות ודרך לחבר בין יהדות הגולה לארץ ישראל. 

בהרצאה מרתקת נגלה יחד את תחילת מנהג ייבוש הפרחים בישראל, נתחקה אחרי הטכניקה שפותחה והאתגרים הכרוכים בה ונבין מדוע כבר כמעט שלא מייבשים פרחים היום.

*אפשר להוסיף להרצאה סדנת ייבוש פרחים חווייתית עם יצירה והתנסות מעשית. ניתן לרכוש מכבש פרחים